ניתוח הקטנת חזה הוא ניתוח אשר נועד להקנות לנשים בעלות חזה גדול ונפול מראה מוצק וזקוף יותר. במהלכו של הניתוח מוציאים מן החזה שומן, רקמת שד ועודפי עור, לרוב תוך העברת הפטמה למקום גבוה יותר, עם אפשרות להקטנת גודל העטרה (ההילה שמסביב לפטמה). מיקומה האידיאלי של הפטמה נקבע לגובה אמצע הזרוע, כאשר המרחק בין הפטמות שווה למרחק בין אמצע בסיס הצוואר לפטמות. אצל רוב הנשים החזה אינו סימטרי לחלוטין, ובזמן הניתוח מנסים גם להשוות בין השדיים.
מועמדת אידיאלית לניתוח זה היא אישה שעברה את גיל ההתבגרות, משום שאז החזה הגיע לשיא גודלו והוא אינו ממשיך לגדול. כמו כן הניתוח מומלץ לנשים אשר לא מתכננות הריונות נוספים, זאת משום שניתוח זה עלול לפגוע ביכולות הנקה עתידיות, וההיריון עצמו יכול להשפיע על גודל וצורת החזה.
קיימות נשים רבות אשר עקב סיבות רפואיות ואסתטיות מחליטות לעבור ניתוח להקטנת חזה:
סיבות רפואיות:
חזה גדול מפריע לאישה בתפקוד היום יומי ומסרבל את תנועותיה. כמו כן, גודל החזה מכביד על פלג הגוף העליון, מפריע ליציבה ולנשימה, ויכול לגרום לבעיות גב, צוואר וכתפיים. במקרים קיצוניים יותר גודל החזה עלול לפגוע בעמוד השדרה ואף לגרום לעקמת. בעיה רפואית נוספת נובעת מהאקלים החם בארצנו, הגורם להזעה ולאוורור לקוי באזור הקפל התת שדי (הקפל שמתחת לשד), וכתוצאה מכך נגרמים גירויים, דלקות ופטרת בעור. בנוסף לכך, כתפיות החזייה עלולות לגרום לכאבים באזור הכתפיים עקב המשקל הרב שהן נושאות.
סיבות אסתטיות:
חזה גדול מאוד גורם במקרים רבים להורדת בטחונה העצמי של האישה היות והוא גורם למראה כללי שמן ועלול להפוך את הבחורה למושא לעג. בנוסף לכך, חזה גדול נוטה להיראות נפול יותר, ולאחר לידות והנקות הוא נוטה להידלדל ולצנוח. כמו כן, חזה גדול עלול לגרום גם לקשיים במציאת בגדים מתאימים ולעוות את פרופורציות הגוף של האישה.
ביצוע ניתוח הקטנת חזה
ניתוח להרמת חזה יעשה בבית חולים או במרכז ניתוחי יום כירורגיים. משך הניתוח הוא עד ארבע וחצי שעות, והדבר תלוי בכמויות השומן והעור שיש להסיר מן החזה.
לפני הניתוח המנתח ייצור על גופה של המנותחת שרטוט מדויק של החתכים אותם הוא מתכנן לבצע באמצעות סרגל ומחוגה. לאחר מכן המנותחת תורדם בהרדמה כללית והניתוח יחל.
ישנן שתי דרכים עיקריות לבצע ניתוח הקטנת חזה, והבחירה בהן תלויה בגודל השדיים:
כאשר החזה הוא בגודל בינוני הניתוח הוא פשוט יותר, ויעשה באמצעות חיתוך מסביב לעטרה, וחיתוך נוסף אנכי מהעטרה ועד לקפל התת שדי, באופן אשר יותיר צלקת מסביב לעטרה ובקו אנכי כלפי הכפל התת שדי. המנתח יסיר רקמת שד מיותרת, עור ושומן, ויעביר את הפטמה והעטרה מעלה לגובה הקפל התת שדי, ויקטין את מעטפת העור של השד תוך השוואה בין הצדדים והקטנה של נפח החזה עצמו. הרקמות שהוצאו נשקלות ונשלחות תמיד לבדיקה פתולוגית. קיים לעיתים שימוש גם בטכניקת שאיבת שומן מאזור בית השחי, באופן שמאפשר הוצאת רקמה בצידי השד כמעט בלי להשאיר צלקות.
כאשר הניתוח נעשה בשדיים גדולים מאוד, ייעשה חיתוך מסביב לעטרה, חיתוך נוסף אנכי מהעטרה ועד לקפל התת שדי, וחיתוך נוסף אופקי בקפל התת שדי עצמו, ולכן בנוסף לצלקות שהוזכרו קודם תהיה גם צלקת אופקית בקפל התת שדי, באופן המזכיר עוגן, שנמצא מסביב לעטרה ומטה לקפל התת שדי ולאורכו. במהלך הניתוח המנתח יסיר רקמת שד ועודפי עור ושומן, לאחר מכן ירים את הפטמה והעטרה מעלה, ולסיום יתפור את העור מתחת לפטמה ובקפל התת שדי ויחבוש את האזור המנותח. החזה לאחר הניתוח יהיה זקוף וקטן יותר.
הכנה לקראת הניתוח
לפני הניתוח כדאי להשקיע את הזמן בבחירת מנתח מומחה ובעל הניסיון, זאת על מנת שתוצאות הניתוח יהיו לשביעות רצון המנותחת. יש לקחת בחשבון שלא ניתן להקטין חזה לכל גודל, היות וזה תלוי במבנה המקורי של החזה.
בזמן הייעוץ עם המנתח, מומלץ לדון בציפיות המטופלת מהניתוח ולברר עמו את כל הפרטים לגבי הניתוח ומהלכו. המנתח ימדוד את החזה של המטופלת וייעץ לה לגבי גודל החזה המתאים לה, בהתאם למצבה, לפרופורציות גופה, לצורתם וגודלם של השדיים ולמצבה הרפואי.
לפני הניתוח המנתח יסביר למנותחת את ההוראות לקראת הניתוח, שכוללות נהלים לגבי מזון, עישון ותרופות: במקרה של משקל עודף כדאי לשמור על דיאטה לפני ואחרי הניתוח, וכמו כן יש לצום כשש שעות לפני הניתוח. כדאי להפסיק לעשן כשלושה שבועות לפני הניתוח ואחריו, ויש להימנע מתרופות מדללות דם כמו אספירין, ובתקופה שלפני הניתוח מומלץ לקחת כדורי ויטמינים ולעיתים גם כדורי ברזל.
במידה והמנותחת צריכה להוריד כמות גדולה של עור ושומן מן החזה, המנתח ייעץ לה לדאוג למאגר חירום של דם לפני הניתוח על מנת שבעת הצורך ניתן יהיה להשתמש בו. יומלץ לה גם למצוא חבר או בן משפחה שיעזור למנותחת להגיע לביתה לאחר הניתוח ויסייע לה בימים שלאחר מכן.
ההכנה לניתוח תכלול בין השאר גם בדיקות דם מקיפות, ויתבצע צילום חזה ובדיקת א.ק.ג.. לפעמים המטופלת נדרשת גם לבצע בדיקת אולטרסאונד, ממוגרפיה (צילום רנטגן של החזה) ובדיקה כירורגית של השד.
אחרי הניתוח
ההחלמה מהניתוח היא פשוטה ומהירה, ולמרות שקיימת אי נוחות באזור החזה, המנותחת לא תסבול מכאבים קשים. לאחר הניתוח יחבוש המנתח את החזה בתחבושת אלסטית ומעליה תלבש המנותחת חזיית ספורט שמידתה קטנה יותר ממידת החזייה שלה לפני הניתוח. חזיית ספורט טובה חשובה במיוחד היות והלחץ על הצלקות מונע את התפתחותן. לאחר הניתוח המנותחת תעבור חבושה אל חדר ההתאוששות למשך כשעה, ומשם לאשפוז. במקרים מסוימים תוחדר צינורית לחזה, שמטרתה ניקוז נוזלים, הפרשות ודם, אך זו תוסר לאחר זמן קצר. לעיתים לאחר הניתוח עור החזה הופך ליבש מאוד, ועל מנת לפתור זאת מומלץ למרוח מעט קרם לחות על האזור, ולהימנע ממריחתו באזור התפרים.
אחרי הניתוח המנותחת תישאר באשפוז למשך יממה אחת בבית החולים או במרפאה. לאחר שתשוחרר היא תישאר חבושה באזור השדיים, וכל יום היא תצטרך להחליף את התחבושות ולרחוץ את המקום. למשך שבועות אחדים לאחר מכן היא תמשיך ללבוש חזיית ספורט במשך כל שעות היממה. חולשה וסחרחורת בימים שאחרי הניתוח הן לא תופעות יוצאות דופן.
ייתכן ובימים הראשונים אחרי הניתוח המנותחת תחוש בכאב ואי נוחות, אך על מנת להימנע מאלו ניתן להשתמש במשככי כאבים. לאחר מספר ימים יסירו את התחבושות מן החזה של המנותחת, וכבר אחרי שבוע היא תוכל לחזור לפעילות מלאה, אם כי לא ספורטיבית – בחודש הראשון כדאי להימנע מעבודה ומתנועות מאומצות, ריצה והרמת משקלות.
אחרי כשבועיים-שלושה יסירו את התפרים מן החזה של המנותחת (אם כי לפעמים נעשים תפרים נמסים תוך עוריים שאינם זקוקים להורדה), לאחר מכן המנתח יתדרך את המנותחת למרוח משחה אנטיביוטית על התפרים למשך כשלושה שבועות נוספים. בחודש וחצי הראשונים שלאחר הניתוח מומלץ להיזהר ממגעים לא זהירים באזור החזה. כבר לאחר כמה שבועות הנפיחות והחבורות ייעלמו.
לעיתים המחזור הראשון לאחר ניתוח הקטנת החזה יכול לגרום לכאבים ונפיחות באזור החזה, ולפעמים תתכן תחושה לא מוכרת בבטן ובאזור הרחם לתקופה של עד שנה אחר הניתוח. כמו כן, במשך כשבועיים לאחר הניתוח תונחה המנותחת שלא לקיים יחסי מין.
יש לקחת בחשבון כי רק לאחר חודשיים-שלושה החזה יקבל את צורתו הסופית. מיד לאחר הניתוח השד יהיה נפוח ובעל מראה גבוה מדי, אך לאחר זמן מה הנפיחות תרד והחזה יקבל מראה טבעי. בנוסף, בתקופה הראשונה הצלקות מאדימות, ורק כשנה לאחר מכן הן מבהירות והופכות לבולטות פחות.
סיכונים וסיבוכים
כאשר בוחרים מנתח מקצועי ובעל ניסיון וממלאים בדייקנות את הוראותיו, הסיכוי לסיבוכים הוא קטן ביותר, אך כמו בכל ניתוח קיימות סכנות שונות, כגון זיהום, הצטברות נוזלים, דימומים, נפיחויות ותגובות שליליות להרדמה.
מנתח לא מקצועי עלול לפגוע בעצבים או בזרימת הדם לחזה, ומשום כך לפגוע בתחושה בחזה ובפטמה. יש לציין כי לרוב איבוד תחושה בחזה ובפטמה היא תופעה זמנית בלבד הנפוצה בעיקר לאחר הניתוח בגלל נפיחות החזה, ובדרך כלל היא נחלשת כחודש או חודשיים לאחר הניתוח. במקרים נדירים יותר חוסר התחושה עלול להמשיך למעלה משנה, ורק במקרים בודדים מדובר באובדן תחושה קבוע.
סכנה נוספת בניתוח זה היא פגיעה ביכולת ההנקה. היות ובמהלך הניתוח מזיזים את הפטמה, יש לנתק אותה ממרבית צינוריות החלב. בטכניקות מסוימות מנתקים את הפטמה לגמרי ומחברים אותה מחדש כשתל, אבל אז המנותחת מאבדת את התחושה באזור. לכן מזיזים בדרך כלל את הפטמה באמצעות רצועה של רקמת שד אשר בה יש עצבים וכלי דם, וכך נותרת תחושה בשד. בלוטות החלב שנותרות מחוברות לרקמת השד ממשיכות לאפשר יצירת חלב, אך עם זאת מדובר בכמות קטנה שאינה מספיקה עבור הנקה. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי נשים רבות שעברו ניתוח זה דווקא הצליחו להניק, אך יש לציין כי גם אם ניתן לחזור להניק, כל השינויים שמתרחשים בחזה כתוצאה מהנקה יתרחשו גם לאחר הניתוח. על כן מומלץ לעבור ניתוח הקטנת חזה כאשר לא מעוניינים בהריונות נוספים.
אחד הסיבוכים החמורים ביותר הוא פגיעה בפטמה ובעור החזה עד לרמה של נמק, עקב ניתוק אספקת דם לאזור בזמן הניתוח. תופעה זו היא בולטת יותר אצל מעשנות כבדות.
סכנה נוספת בניתוח זה היא שתוצאות הניתוח לא יהיו לשביעות רצונה של המנותחת, כלומר עלולה להיווצר א-סימטריה בין השדיים, צלקות קלואידיות (כלומר רקמה צלקתית שגדלה מעבר לגבולות של צלקת רגילה), חזה שאינו בגודל המצופה או אינו זקור דיו.
חשוב לציין שגודלן הסופי של הצלקות לא תלוי אך ורק ביכולותיו של המנתח, אלא גם בנטיית המנותחת לייצר צלקות קלואידיות. לצערנו הרב לא ניתן לזהות נטייה כזו אצל המנותחת טרם הניתוח. עם זאת, רוב הצלקות יטושטשו ויכוסו על ידי החזייה (יש לציין כי אצל נשים מעשנות הצלקות נוטות להיות רחבות יותר).
לסיכום, יש לזכור כי גם לאחר הניתוח צורתו של החזה תמשיך להשתנות בעתיד, עקב השמנה, הרזיה, גיל, הריונות וכוח המשיכה, ועל כן ייתכן והמנותחת תרצה לעבור בעתיד את הניתוח שנית. עם זאת, מרבית המנותחות יוצאות מהניתוח מרוצות, והשפעתו על חייהן היא עצומה.
