הבטן היא אחד האזורים הנפוצים ביותר להצטברות שומן בקרב גברים ונשים גם יחד. במקרים של הצטברות שומן בבטן נוצרת תופעה של בטן בולטת שיכולה להוביל גם ליציבה לא נכונה וגם למראה בלתי אסתטי. המלחמה בהצטברות שומן בבטן עשויה להיות ממושכת, ולעתים גם לאחר שעות רבות של פעילות גופנית והרגלי אכילה נכונים יותר עדיין ישנה שכבת שומן עקשנית באזור הבטן המסרבת להיעלם. טיפולי בטן לסוגיהם, נועדו לסייע למטופלים להיפטר מאותו שומן עודף באזור המדובר. קהל היעד עבור טיפולי בטן הנו דינמי: האוכלוסייה השכיחה ביותר מונה נשים לאחר לידה, או לחלופין קהל מבוגר יותר. בשתי קבוצות המקרה מדובר בהתרופפות של שרירי הבטן אם מתוקף הזדקנות טבעית והתרפות השרירים והעור, ואם לאחר מתיחה חוזרת ונשנית של שרירי הבטן עקב מספר הריונות.
טיפולי בטן הם טיפולים כירורגים, המבוצעים בידי רופאים מנתחים. הפנייה לקבלת טיפולי בטן מחויבת להיעשות באמצעות רופא מוסמך. בבדיקה המקדימה לטיפול בודק הרופא המנתח מספר דברים. ראשית נבדקת התאמת המטופל לסוג זה של טיפול. בדיקת היקף מאגרי השומן בבטן בנוסף לבדיקה כללית של המטופל הינה תנאי מקדים הכרחי לביצוע ניתוחי בטן מכל סוג. בזמן הבדיקה ישנה חשיבות רבה לקיום תקשורת כנה בין המטופל לרופא המנתח. על מנת למנוע סיבוכים בלתי צפויים חובה על המטופל ליידע את הרופא המנתח לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו, האם הוא נוהג לעשן, או האם הוא סובל או נהג לסבול בעבר מבעיות רפואיות המחייבות התייחסות מיוחדת. הרופא מחויב מצידו לשטוח בפני המטופל את סיכויי ההצלחה והסיכונים הכרוכים בסוג הטיפול הרצוי. באמצעות שיחה מקדימה שכזו נעשה תיאום ציפיות הדדי של הרופא המנתח והפציינט, שתמנע אכזבות או אי הבנות עתידיות לגבי תוצאות הניתוח.
לרפואה הפלסטית ישנן מספר טכניקות המסייעות למטופלים לצמצם משמעותית את תופעת הבטן הבולטת. כל מטופל זוכה לטיפול אינדיווידואלי המשלב מספר טכניקות שונות, וכל זאת בהתאם להערכה מקצועית של הרופא המנתח.
אחת השיטות הרווחות בניתוחי בטן הוא ניתוח "הכנסת בטן" או "מתיחת בטן". קהל היעד הרווח בניתוח מסוג זה הוא כאמור נשים לאחר מספר הריונות או אוכלוסיה מבוגרת יותר החווה התרופפות טבעית של שרירי הבטן.
ההכנות לניתוח כוללות עקיבה מפורטת של הפציינט אחר הוראת הרופא המנתח. בשבועיים שלפני הניתוח יש להמנע לחשיפת הבטן לשמש ישירה, וכמו כן להמנע מעישון במשך אותה תקופה. כמו כן חל איסור על קיום דיאטות מחמירות כיוון שאלו עשויות לחבל בהצלחת הניתוח. הפציינט מקבל גם הוראות מפורטות לגבי תפריט המזון שלו בתקופה הקודמת לניתוח, כל מנת להגיע במצב מאוזן ויציב מבחינת ריכוז השומנים באזור המדובר.
ההליך של ניתוח מתיחת בטן אורך שעתיים עד חמש שעות, ובמהלכו מסיר הצוות הרפואי מצבורי שומן עודפים ועור ממרכז הבטן ו/ או מהבטן התחתונה. מהלך הניתוח כולל גם הידוק שרירי קיר הבטן, ובסופו של דבר מביא למראה שטוח וחלק. במקרים מסוימים נעשה ניתוח מתיחת בטן בשילוב עם שאיבת שומן מאזור הירכיים על מנת להשיג גזרה מחוטבת יותר. שאיבת שומן היא הליך מוכר ומקובל מאוד ברפואה הפלסטית, במהלכו מוחדר צינור אל שכבת השומן באזור הרצוי בגוף, וזה מנקז באמצעות ואקום את השומן העודף. ישנם גם מקרים בהם אין צורך בניתוח שלם של מתיחת בטן, וניתן להסתפק רק ב"מיני מתיחת בטן"- מתיחת בטן המתמקדת בבטן התחתונה בלבד.
לאחר תום הניתוח, הנעשה בהרדמה כללית, נותר המטופל באשפוז תחת השגחה לתקופה של שעות עד ימים ספורים (תלוי בקצב ההתאוששות). בימים הראשונים לאחר הניתוח עשויות להופיע תופעות של נפיחות וחוסר נעימות, אותן ניתן לפתור באמצעות נטילת משככי כאבים. את התפרים החיצוניים מסירים הרופאים כחמישה ימים עד שבוע מיום הניתוח, ואת העמוקים יותר מסירים בפרק זמן של שבועיים עד שלושה שבועות מאוחר יותר. למרות הקושי להזדקף הנובע ממתיחת האזור המנותח, ישנה חשיבות רבה להתחיל ללכת כמה שיותר מהר לאחר הניתוח. במקרים מסוימים מותאם למטופל המתאושש מלבוש תמיכה עד ההחלמה המוחלטת.
קצב ההתאוששות לאחר הניתוח מושפע רבות מפעילות גופנית. לכן גם מטופלים שלא עסקו לפני הניתוח בספורט מקבלים המלצה רפואית להיות פעילים מבחינה גופנית כדי לשוב לתפקוד מלא במהירות האפשרית. גורמים אחרים, כמו עישון, דווקא מאטים את קצב ההחלמה, ואף מגבירים את הסיכון שבניתוח עצמו.
למרות אחוזי ההצלחה הגבוהים ושכיכות ניתוחי מתיחת בטן בשנים האחרונות- נשים המתכננות להיכנס להריונות נוספים מקבלות המלצה שלא לעבור את הטיפול מחשש לפגיעה בהישגי הניתוח.
הצלקות שנותרות לאחר הניתוח עשויות להיראות כעורות בהתחלה, אולם עם מעט סבלנות כעבור כמה חודשים הן הופכות מינוריות וכמעט בלתי מורגשות.
ניתוח בטן נוסף שהפך נפוץ בשנים האחרונות בתחום הרפואה הפלסטית הוא ניתוח לעיצוב הטבור. הצורך בעיצוב הטבור הינו צורך אסטטי הנובע ממבנה מעוות או בולט של הטבור. ניתוח לעיצוב הטבור נעשה במקרים בהם חווה הלקוחה חוסר שביעות רצון מצורתו של טבורה.
יש מקרים בהם משולב ההליך של עיצוב טבור עם מתיחת בטן ובמקרים אלו יבוצע הטיפול בהרדמה מלאה. במידה ומדובר בעיצוב הטבור בלבד נעשה הדבר בהרדמה מקומית, והמטופלת חופשיה לשוב אל שגרת יומה הרגילה כבר באותו היום, ללא כל תופעות לוואי מיוחדות.
לעתים נובע הדבר ממבנה מולד, ולעתים עקב הריונות או טראומה אחרת שעברה על האזור. ישנם שלושה סוגי ניתוחי טבור, כולם נחשבים קלים ובלתי מסוכנים. טיפול בטבור "בייגלה" (בעל חלל פנימי), טיפול בטבור פחוס (הנוצר עקב קפלי עור שלאחר ההריון), וטבור בולט החוצה. בכל המקרים מדובר בניתוחים כירורגיים קלים ביותר המשתנים בהתאם לצורתו של הטבור ולתוצאה המבוקשת על ידי המטופלת.
בתפרים המבוצעים בעת הניתוח לא ניתן כמעט להבחין, שכן הרופא המנתח דואג להסתירם בין קפלי העור. במקרים בהם משולב ניתוח לעיצוב הטבור עם תיקון הרנייה (בקע טבורי) נעשה קודם כל טיפול בהרניה ורק לאחר מכן נמשך העיצוב הטבורי. זוהי גם הסיבה שבמקרים אלו זמן הטיפול ארוך יותר.
ישנם כמה סיבוכים שיכולים להיווצר מניתוחי בטן כמו מתיחת בטן. ראשית, יכולה להופיע בעיה בריפוי הפצע או ריפוי לא תקין של צלקת שעשוי להביא להצטלקות נוספת שתגרור ניתוח נוסף. בעיות אחרות שיכולות לצוץ הן הצטברות של נוזלים באזור המנותח, דימומים וזיהומים, ואף היפרדות שולי הפצע. במקרים נדירים יותר ישנה אפשרות של היווצרות קרישי דם ברגליים או שליחת כלי דם לריאות.
כאמור, במקרים של ניתוחים פשוטים יותר כמו ניתוחים לעיצוב הטבור הסיכויים לסיבוכים הם מינוריים כיוון שמדובר בהליך פשוט יותר המבוצע בהרדמה מקומית בלבד.
כפי שהוזכר כאן קודם, מעשנים נמצאים בקבוצת סיכון העשויה לסבול ממשך החלמה ארוך מבדרך כלל, ועל כן ישנה חשיבות רבה להימנעות מעישון בתקופת ההחלמה וכמו כן בתקופה שקודמת לניתוח.
בטרם ההחלטה להיכנס לניתוח חשוב להתייעץ עם מנתח פלסטי מומחה ולשמוע מפיו מהם סיכויי ההצלחה והסיכונים האפשריים.