בשנים האחרונות הקעקועים נעשו לאחד מקישוטי העור הנפוצים ביותר בעולם. ההערכות הן שרק בארצות הברית קיימים כעשרה מליון אנשים בעלי קעקוע אחד לפחות. על אף שקעקועים נפוצים מאוד, וישנה תחושה "שכולם עושים קעקועים", הרבה מאוד פעמים הקעקוע שכל כך אהבנו בצעירותנו מפריע לנו מסיבה זו או אחרת בבגרותנו. כך למשל, קעקוע בולט לעין יכול להפריע לנו להתקבל לעבודות - המראיין מושפע מהרושם הראשוני שיוצר הקעקוע הבולט ופוסל את מועמדותנו, בלי קשר לקורות חיינו. מסיבות כאלו ואחרות, הרבה אנשים מחפשים דרך להסרת הקעקוע תוך דרישות לסיכון נמוך, החלמה מהירה ומינימום סימנים של הקעקוע או הניתוח על העור.
רופאי עור בדרך כלל יסבירו כי אין אפשרות להסרה כוללת ללא שום סימנים, של הקעקוע או של הטיפול (כמו אדמומיות בחלק זה של העור). הסבר זה אפילו הגיוני אם אנו מתייחסים לעובדה שקעקועים נועדו להיות קבועים לכל החיים. איכות הטיפול להסרת הקעקוע תלויה במספר גורמים: הגורם הראשון הוא כמובן היכולת והניסיון של הרופא המטפל - חשוב לבחור רופא טוב ואיכותי, בעל ניסיון בסוגים שונים של קעקועים וצבעים. רופא טוב גם יוכל להתאים את הטיפול הטוב ביותר לסוג הספציפי של הקעקוע. גורמים אחרים הם מיקום הקעקוע, גודלו של הקעקוע, היכולת של המטופל להחלים (לכל אחד מאיתנו מערכת חיסונית שונה ויכולת אחרת להחלים), משך הזמן שבו הקעקוע מצוי על העור (ככול שהקעקוע ישן יותר כך קל יותר להסירו), ולבסוף - איכות הקעקוע (אם הקעקוע נעשה על ידי אדם בעל ניסיון, יהיה כל הקעקוע באותו העומק של העור, והסרת הקעקוע תהיה קלה יותר). כיום ניתן למצוא מגוון שיטות להסרת קעקועים. השיטה העדכנית ביותר כיום היא הIPL - הסרת הקעקוע באמצעות פולסים של אור. שיטה נוספת ופופולארית מאוד היא הסרת הקעקועים באמצעות הלייזר. שיטה אחרת, מסורתית יותר, היא הסרת הקעקוע בניתוח. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות ונדון בכל אחת מהן.
מכשירי ה-IPL נועדו בעיקר להסרת שיער, אך ניתן למצוא גם קוסמטיקאיות המשתמשות במכשיר זה לשם הסרת קעקועים. ה-IPL משדר גלים בספקטרום נרחב של אורכי הגל (בניגוד לקרן לייזר המהווה קרן אור ממוקדת באורך גל אחד בלבד). גלי האור הופכים לחום ופועלים על הדיו ממנו עשוי הקעקוע. החום גורם לפירוק הדיו של הקעקוע לחלקיקים קטנטנים, ובאופן זה עורנו יראה נקי מקעקועים. הליך הסרת הקעקוע באמצעות IPL לא דורש הכנה מוקדמת מיוחדת, אך אנו נדרשים להימנע משהיה בשמש לפני ואחרי הטיפול - אין לבצע טיפול זה על עור שזוף. ביום הטיפול הרופא ימרח משחה מאלחשת, שתרדים באופן מקומי את האזור המטופל (האזור המקועקע). הרופא נדרש להחליט על אורך הגל המתאים בעת הסרת הקעקוע - אורכי גל קצרים מתאימים יותר לקעקועים המצויים קרוב לחלק החיצוני של העור - ככול שהקעקוע עמוק יותר כך גם אורך הגל של האור צריך להיות ארוך יותר. גם סוג הצבע שממנו עשוי הקעקוע משפיע על בחירת הרופא את אורך הגל המתאים לטיפול. בכל פגישת טיפול הרופא יטפל באורך גל שונה. מספר הטיפולים תלוי בגודל הקעקוע, סוג הצבעים מהם עשוי הקעקוע ועומק הקעקוע בעור. לאחר שהדיו מפורק על ידי קרני האור, הגוף סופג את חלקיקי הדיו ונפטר מהם כפסולת. תוצאות הטיפול הן, כמובן, תמידיות (אין סיכוי שלפתע נמצא שוב פעם צבעים בעור המטופל). נוכל לראות את התוצאות הסופיות לאחר כארבעה עד שישה שבועות לאחר הטיפול. הטיפול עצמו נחשב לטיפול הפחות כואב מבין הטיפולים המוצעים כיום (הכאב בטיפול מתואר כתלישת פלסטר מהעור).
הסיבוכים האפשריים בטיפול זה הם מאוד נדירים והטיפול עצמו בטוח יחסית. הסיבוכים האפשריים הם: דימום באזור המטופל, זיהום האזור המטופל, צלקת באזור המטופל ודיס-פיגמנטציה (שינויים בצבע העור). כאמור כל התופעות הללו נדירות יחסית. חשוב לציין כי לא תמיד הקעקוע נעלם לגמרי - אם הקעקוע מצוי בעומקים שונים ובסוגי צבעים שונים, יתכן כי נמצא גם לאחר הטיפול חלקיקי צבע באזור.
הסרת קעקועים באמצעות לייזר היא השיטה הפופולארית ביותר כיום להסרת קעקועים. קרן הלייזר היא קרן ממוקדת מאוד בעלת אורך גל אחד ויחיד. בעת הפגיעה של קרן הלייזר באזור מקועקע, מתפרק הדיו שממנו עשוי הקעקוע לחלקיקים רבים, הגוף נפטר מחלקיקי הדיו הללו כפסולת. כפי שניתן לראות, הרעיון מאחורי התהליך זהה לרעיון ה-IPL. ההבדל בין השיטות טמון באורכי הגל (מספר אורכי גל בשיטת ה-IPL מול אורך גל אחד בשיטת הלייזר). במהלך הטיפול נידרש לחבוש משקפיים מגינות שישמרו על עינינו מקרן הלייזר. בתחילת הטיפול הרופא המטפל יבדוק את עורנו ויחליט על עוצמת הלייזר המתאימה ביותר לסוג העור. לאחר קביעת העוצמה הנדרשת, הרופא יחל בטיפול - קרן הלייזר תשלח אל עורנו ובכל פולס של קרן לייזר נחוש תחושת צריבה קלה. קעקוע גדול דורש מספר פולסים גדול יותר. בדרך כלל מדובר במספר מפגשים עד להשלמת הטיפול. מיד בסיום הטיפול הרופא יניח שקית קרח על גבי האזור המטופל, על מנת לקררו ולהפחית נפיחות. אנו נידרש למרוח קרמים מסוימים שנועדו בעיקר להרגיע את האזור שעבר טיפול וכן נידרש לאנטיביוטיקה. הרופא יניח גם תחבושת באזור המטופל, על מנת שאזור זה לא ייחשף לשמש. לאחר כשמונה שבועות נוכל לראות את התוצאות הסופיות של הטיפול.
גם כאן הסיבוכים נדירים ומינוריים. הסיבוכים האפשריים הם נפיחות, צלקת, אדמומיות ודימום באזור המטופל. תופעת לוואי אפשרית היא הכאבים שלאחר הטיפול. אנשים החשים בכאבים מטופלים במשככי כאבים שונים. סיכון נוסף בטיפול מעין זה הוא הסיכון לזיהום האזור (ולשם כך אנו נוטלים אנטיביוטיקה). יכולים גם להיות מצבים בהם העור באזור המטופל נעשה לחיוור יותר יחסית לעור באזורים אחרים (מצב הקרוי "היפו-פיגמנטציה").
האופציה הניתוחית כוללת שני תת-סוגים של ניתוחים - חיתוך האזור המקועקע וקרצוף/שיוף העור המקועקע.
בשיטה זו המטופל עובר הרדמה מקומית או מלאה, שבמהלכה הרופא חותך את החלק המקועקע בעור. כאשר מדובר בקעקוע קטן, הרופא משאיר תחבושת על האזור והעור מתאחה בעצמו. כאשר מדובר על קעקוע גדול, הרופא לוקח פיסת עור מחלק אחר בגוף, ומשתמש בפיסה זו במקום העור שנחתך באזור המקועקע. לאחר הניתוח המטופל נדרש להימנע מחשיפה לאור השמש באזור המטופל, ונדרש ליטול אנטיביוטיקה.
בתהליך זה הרופא משתמש במכשיר מכאני בגודל עפרון, המסתובב במהירות על מנת לשייף את העור המקועקע. במקום העור שהוסר בשיוף צומח עור חדש. בתחילת התהליך הרופא מנקה ומקפיא את העור (בדרך כלל באמצעות קרח). לאחר מכן, הרופא משתמש במכשיר המכאני על מנת לשייף את העור המקועקע. אורכו של כל התהליך הוא כחצי שעה. לאחר כשנים עשר שבועות העור כולו מתאחה.
ניתוחים שנעשו בהרדמה מלאה מסוכנים כשלעצמם, מכיוון שעצם ההרדמה מהווה סיכון. מלבד זאת, בשני הסוגים של הניתוחים ישנה סכנת זיהום האזור המנותח וצלקת באזור המנותח. תופעות לוואי נוספות הן אדמומיות ודימום באזור המנותח, אך גם כאן תופעות הלוואי הן מינוריות יחסית ונדירות.