הסרת נקודת חן

בעבר, נקודות חן ושומות, היו נחשבות לסמל של יופי. כוכבות קולנוע רבות התפארו בנקודות חן קטנטנות ליד השפה. מרלין מונרו היא הכוכבת המוכרת ביותר, גם מדונה, גו'ליה רוברטס, אליזבט טיילור ואפילו ארנולד שוורצנגר, הופיעו לפחות פעם אחת בקולנוע עם נקודת חן מצוירת. הרבה מעריצים היו מחקים אותם - לעתים על ידי ציור נקודת חן ולעתים על ידי שימוש באיפור קבוע. נקודת חן היא בליטה על גבי העור, בטווח של צבעים - שחור עד וורוד. נקודות חן יכולות להיות מולדות או נרכשות עם השנים (למשל - בשל חשיפה מוגברת לשמש). רוב נקודות החן הן נרכשות. נקודת חן יכולה להיות שפירה (כלומר - לא מסוכנת, נקודת חן שלא שולחת גרורות), או סרטנית (המסמנת קיום של מלנומה - סרטן העור). ניתן לאפיין נקודות חן כשפירה או סרטנית, לפי הגודל, הצורה והצבע. כאשר נקודת החן גדולה יחסית (גדולה מ 5 מילימטר), בעלת גבולות לא ברורים (נמרחת לכיוונים שונים), בעלת מספר צבעים ולא סימטרית, יש חשש שהיא סרטנית. בשנים האחרונות נקודת החן ירדה מהכותרות, הרבה אנשים כבר לא תופסים את נקודת החן כיפה וייחודית, והביקוש לטיפולים להסרת נקודות חן גדל. סיבה נוספת לביקוש הגדל לטיפולים להסרת נקודות חן, היא דווקא המודעות הגדלה לסרטן העור ולסימניו. יותר ויותר אנשים שמים לב לנקודות חן יוצאות דופן בעורם, ומבקשים את עצת הרופא, שבדרך כלל ממליץ על הסרת נקודת החן, ושליחתה לביופסיה. ניתן להסיר נקודת חן במספר דרכים - חלקן מסורתיות יותר וחלקן מתקדמות יותר. חלק מהשיטות להסרת נקודות חן מתאימות יותר למצבים בהם יש חשש שמדובר בנקודת חן סרטנית, וחלק מהשיטות מתאימות יותר להסרה שטחית של נקודות חן (בטיפולים לשם שיפור המראה החיצוני בלבד). בכל המקרים בהם מסירים נקודות חן חשוב ביותר לשלוח את הרקמה שהוסרה לביופסיה. הביופסיה תקבע האם נקודת החן היא סרטנית או שפירה (גם אם לא היתה לנו שום דאגה בנוגע לנקודת החן, חשוב תמיד לבקש לשלוח את נקודת החן לביופסיה שכן פעולה פשוטה זו יכולה להציל חיים). נקודת חן שהוסרה - נדיר שתצמח בחזרה. השיטות הנפוצות ביותר להסרת נקודות חן הן: הסרה באמצעיים כירורגיים - חיתוך כירורגי עם תפרים וגילוח כירורגי, הסרת נקודת החן באמצעות חומר צורב והסרת נקודת החן באמצעות לייזר". כל שיטה מתאימה לסוגים שונים של נקודות חן.

חיתוך כירורגי עם תפרים

תהליך זה נעשה על ידי רופא בהרדמה מקומית. הסרה של נקודות חן בשיטה זו מתאימה יותר לנקודות חן שטוחות (ללא בליטה גבוהה) וכאשר קיים איזשהו חשש שנקודת החן היא סרטנית. הסרת נקודת החן בשיטה זו נעשית לעומק (בניגוד לשיטת אחרות, המסירות את נקודת החן באופן שטחי, הנראה לעין בלבד). לפני הטיפול הרופא ייפגש איתכם, יבחן את נקודת החן ויחליט האם ומדוע יש חשש שנקודת החן הזו סרטנית.

התהליך עצמו כולל הרדמה מקומית של האזור בו נקודת החן מצויה. לאחר מכן הרופא מוריד באמצעות סקלפל (סכין ניתוח) את נקודת החן. ההסרה של נקודת החן היא מוחלטת ועמוקה. לאחר הסרת נקודת החן, הרופא תופר את המקום. אורכו של כל התהליך הוא כחצי שעה, ומשכו תלוי בעומק נקודת החן. לאחר הניתוח תשוחררו לביתכם, עם הוראות שלא לשטוף את האזור המנותח ולמרוח אנטיביוטיקה על האזור. רקמת הצלקת שנוצרה בניתוח תעלם בדרך כלל לחלוטין לאחר כחודשיים. נקודת החן שהוסרה תשלח לביופסיה, שתקבע את הסוג הספציפי של נקודת החן.

טיפול זה אינו כרוך בסיכונים מיוחדים. ישנה סכנת זיהום של האזור המטופל - ועל כן חשוב להקפיד למרוח משחת אנטיביוטיקה באזור. ישנו הסיכון לתגובה אלרגית לחומר המאלחש (ועל כן חשוב לתת היסטוריה רפואית מדויקת ומלאה לרופא).

גילוח כירורגי

הליך הסרת נקודת החן ע"י גילוח כירורגי, מתאים יותר לנקודות חן שבולטות החוצה (לא שטוחות). בתהליך זה אין הסרה לעומק של נקודת החן, אלא רק הסרה שטחית. שיטה זו מתאימה יותר לאלו מאיתנו הרוצים להסיר את נקודת החן מסיבות חיצוניות בלבד (שיטה זו פחות מתאימה לכאלו שיש חשש שנקודת החן שלהם סרטנית, על אף שגם בטיפול זה חשוב לשלוח את הרקמה שהוסרה לביופסיה). תהליך הטיפול דומה מאד לתהליך הטיפול הקודם. גם כאן ישנה הרדמה מקומית של האזור המטופל, במהלכה הרופא "מגלח" את הבליטה החיצונית של נקודת החן. הרופא לא תופר את המקום (מאחר ולא הייתה חדירה לעומק), אלא צורב את המקום במחט חשמלית. הצריבה סוגרת את כלי הדם ומונעת דימום באזור. לאחר הטיפול הרופא חובש את האזור. גם כאן רקמת הצלקת תעלם לאחר מספר חודשים.

הסיכונים בהסרת נקודת חן ע"י גילוח כירורגי, זהים לסכנות שבהסרת נקודת החן בחיתוך כירורגי עם תפרים.

בשיטה זו הרופא צורב את נקודת החן באמצעות חומרים שונים. לרוב משתמשים בתהליך זה בחנקן נוזלי. מאחר והצריבה עצמה מהווה אלחוש מקומי, הרופא לא משתמש בשום חומר מרדים. שיטה זו מהירה מאוד, והטיפול כולו אורך כעשר דקות. הצריבה גורמת לכווית קור מקומית, והרופא חובש את המקום. מיומנות הרופא בהליך זה היא חשובה - החומר הצורב מסוכן, וחשוב לברר לפני הטיפול כי לרופא ניסיון בטיפול שכזה. לאחר כחודש תעלם גם הצלקת מהטיפול. צריבת נקודת החן מתאימה לטיפול שטחי בלבד.

בטיפול שכזה כמעט ואין תופעות לוואי וסיכונים. הסיכונים הבולטים הם: זיהום האזור או הצטלקות האזור. שני מצבים אלו נדירים יחסית. הבעיה העיקרית בשיטת הצריבה היא שאין אפשרות לבצע ביופסיה על הרקמה הצרובה - ולכן הטיפול מתאים לנקודות חן לא סרטניות (שפירות).

לייזר

שיטת טיפול זו נעשתה לשיטה הפופולארית ביותר כיום להסרת נקודות חן. מאחר ואי אפשר לקחת דגימה של נקודת החן לאחר הטיפול, הליך הצריבה באמצעות קרן הלייזר מתאים לנקודות חן לא סרטניות, ולטיפולים אסטטיים בלבד. ביום הטיפול הרופא מורח חומר מאלחש מסביב לנקודת החן (הרדמה מקומית). הרופא מעביר את קרן הלייזר שצורבת את נקודת החן והטיפול כולו אורך כחמש דקות. הטיפול בלייזר דורש מספר פגישות שכאלו, עד שכל הגוון השחרחר של נקודת החן נעלם. לאחר כל טיפול, האזור נחבש. הטיפול עצמו יקר יחסית לטיפולים אחרים.

גם בטיפול זה אין הרבה סכנות. הסכנה העיקרית היא הרגישות לחומר ההרדמה. סכנות נוספות הן סכנות של זיהום האזור המטופל או הצטלקות האזור. חשוב להימנע ככל האפשר מלחשוף את האזור המטופל לשמש. לאחר כעשרים ימים נוכל לראות את תוצאות הטיפול הסופיות.

סיכום

נקודות חן יכולות להיות בצבעים שונים, בעלות גבשושית (בליטה) או שטחיות, נקודות חן שפירות וכאלו המאותתות על מלנומה. לכל אחד מהמצבים הללו יש טיפולים מתאימים יותר וטיפולים שמתאימים פחות - חשוב להתייעץ עם המטפל לגבי הטיפול הנכון ביותר למקרה הספציפי.