לצד העובדה כי היא משפרת משמעותית את איכות הראייה, יכולה הרכבת משקפיים להוות עול לא קטן. המשקפיים, מלבד היותם כוח עזר לשיפור הראייה, מהווים למרכיבים אותם מכשלה אסטטית ממדרגה ראשונה הבאה בעיקר לידי ביטוי בכל הקשור לילדים. הרכבת משקפיים בגיל צעיר "מסייעת" לילד לפתח שונות ובכך חושפת אותו להערות עוקצניות אשר לעיתים מלוות אותנו עד לבגרות. גם מבוגרים המרכיבים משקפיים נוטים לא אחת לסבול ממראה אסטטי מגושם, לא אופנתי, מראה שתלוי בעיקר בעומק החור בארנק.
מלבד לכל אלו, ישנן הבעיות הנלוות כמובן להרכבת משקפיים: זוג המשקפיים יכול ללכת לאיבוד, ישנו צורך בשמירה על ניקיונם, ובהחלפתם במידה והמספר עולה (לעתים גם כל שנתיים או שלוש). יתירה מכך- בתנאים מסוימים כמו רחצה בבריכה ובים (או לחלופין בימים גשומים) אף מאבדים המשקפיים מערכם כליל.
סיבות אלו הביאו את הרפואה המודרנית לחיפוש אחר פתרונות נוחים יותר. בתחילה הגיעו עדשות המגע, אך אלו הולידו קשיים חדשים: הופעת דלקות עיניים חוזרות ונשנות, תחושת גרד ועקצוץ, חוסר יכולת להרכיב את העדשות לפרקי זמן רצופים וממושכים, פעולות תחזוקה מסורבלות ומחירים גבוהים.
כיום הדרך המקובלת להסרת משקפיים היא טיפול לייזר. שיטה זו קיימת בשוק כ-20 שנה, ונבדלת מקודמותיה בכך שהיא אינה מספקת אביזר תותב לשיפור הראייה, אלא מתקנת את העין עצמה. לעתים קיימת רתיעה מסוימת מטיפולי לייזר עקב חוויית הטיפול עצמה שנעשית בהרדמה מקומית בלבד, אם כי בפועל אחוזי ההצלחה גבוהים למדי, הטיפול הינו טיפול קצר, והמטופל לא חש כל כאב בזמן הטיפול או לאחריו.
החסרון בשיטת הסרת משקפיים בלייזר הוא בעיקר בכך שהטיפול אינו מתאים לכולם. רק 70 אחוזים מהאוכלוסייה ימצאו מתאימים בבדיקה מקדימה. שלושים האחוזים האחרים יאלצו למצוא תחליפים שונים עליהם שוקד עולם רפואת העיניים, ביניהם השתלת עדשות קבע או טבעות בגוף העין.
הסרת משקפיים מאפשרת שיפור ניכר ברמת החיים של המטופלים, ובמקביל תורמת לא אחת גם לשיפור החזות האסטטית. רבים מהמרכיבים משקפיים חשים שלא בנוח בשל כך, וישנם אף כאלו הסוברים כי הרכבת משקפיים תקשה עליהם למצוא בן זוג.
הטיפול הרווח ביותר כיום בתחום רפואת העיניים הוא כאמור טיפול הלייזר.
טרם הטיפול מתבצעת במטופל בדיקת התאמה שאורכת כשלוש שעות. במידה והמטופל נמצא מתאים- צפויים לו סיכויי הצלחה גבוהים בניתוח.
מטופלים שאינם כשירים לניתוח לייזר הם בעלי (+) או (-) גבוה, בעלי קרנית מעוותת או קרטוקונוס.
טיפולי הלייזר להסרת משקפיים נחלקים לכמה סוגים הנבדלים זה מזה בסוג הניתוח המבוצע בעין והכלים המנתחים. טיפול הלייזר מתבצע כשהמטופל בהכרה מלאה. לפני הטיפול מוזלפות אל העין טיפות מאלחשות, כך שבמהלך ההליך הכירורגי מרגיש המטופל לחץ קל בלבד על העין ותו לא. מטופלים החרדים מפני הטיפול מסתייעים בתרופת הרגעה המאפשרת להם לשתף פעולה ומקלה על המתח בזמן הטיפול (שאורך דקות ספורות בלבד).
כיום ישנן ארבע שיטות עיקריות של טיפולי לייזר, כשכולם מתבססים על עקרון זהה: קרן לייזר באורך גל בלתי נראה (אולטרא סגול) מכוונת אל הקרנית (היא ה"חלון" השקוף שבקדמת העין) ומלטשת את מספר המשקפיים אל תוך הקרנית. במהלך ההליך נורית אל העין קרן לייזר הסורקת במהירות את האזור המטופל, ובאמצעות מערכת עקיבה מבוצה הטיפול בדיוק מרבי גם במקרה של תזוזת עיניים. במרבית המקרים מתבצע הניתוח בשתי העיניים בפגישה אחת קצרה.
PRK – שיטה זו נחשבת לותיקה שבין טיפולי הלייזר. בשיטת PRK מסירים שכבה חיצונית דקה של הקרנית, ומשייפים את הקרנית באמצעות לייזר. מכיוון ששיטה זו פועלת על פני שטח העין היא נחשבת לבטוחה יחסית. עם זאת חסרונה הוא בכך שזמן ההתאוששות ארוך יחסית, ועשוי להיות מלווה בכאבים ואי נוחות.
LASEK – בשיטת LASEKמתבצע חתך קטן בשכבה החיצונית של הקרנית. לאחר מכן יוצרים כיס בינה לבין הקרנית על ידי שימוש באלכוהול מדולל המסייע בהפרדת השתיים. לאחר מכן משייפים את הקרנית. גם כאן, כמו בשיטת הPRK מדובר בהליך בטוח יחסית, אך שוב, תהליך ההחלמה עשוי להיות ארוך יותר ומלווה בתחושות מכאיבות ובאי נוחות.
LASIK- LASIK הינה השיטה הנפוצה ביותר כיום להסרת משקפיים בלייזר. בשיטה זו מבצע הרופא המנתח חתך בקרנית באמצעות סכין כירורגי, מרים מעט את שכבת הקרנית שחתך ומשייף מתחתיה את רקמת הקרנית שנותרה צמודה לעין. ניתוח לייזר בשיטה זו נחשב מעט מסוכן יותר כיוון שהוא מתערב בשכבה עמוקה יותר של הקרנית, אך אחוזי ההצלחה טובים מאוד, ובנוסף ההחלמה ממנו מהירה וכמעט נטולת כאבים לחלוטין.
INTERLASIK - אינטרלאסיק היא המילה האחרונה בתחום טיפולי הלייזר כיום. שיטה זו מזכירה את שיטת הלאסיק, אך בשונה ממנה היא מבוצעת כולה ללא מגע יד אדם. בשיטת האינטרלאסיק מבוצע הניתוח על ידי שני מכשירי לייזר שונים (אחד לחיתול ואחד לשיוף), אליהם מוזנים הנתונים האישיים של המטופל מבעוד מועד. בשיטה זו קטן הסיכוי של טעות אנוש, ובנוסף ההתאוששות קצרה במיוחד. יום למחרת כבר יכול המטופל לחזור לשגרת יומו (כולל נהיגה) כאשר הראייה הולכת ומתייצבת ימים ספורים לאחר הניתוח. גם כאן ישנה טענה כי ניתוח זה נחשב לבטוח פחות מכיוון שמדובר בהתערבות בחלק פנימי יותר של הקרנית.
ההחלמה מניתוח הלייזר משתנה בהתאם לסוג הניתוח ואופי המטופל. הראייה אמורה להתייצב בימים הספורים שלאחר הניתוח, אך לא תמיד היא מגיעה ל6/6. המטרה בניתוחים אלו היא למצות את מירב הפוטנציאל של המטופל (משתנה ממטופל למטופל) מבחינת כושר ראייה, גם אם לא מדובר בראיית 6/6. חשוב לציין שניתוח לייזר להסרת משקפיים אינו מונע הידרדרות הראייה בעתיד. עם זאת, בהחלט ניתן לעצור הידרדרות דרסטית על ידי ביצוע הניתוח במועד המתאים לכל מטופל. כמובן שבמקרים אלו יחליט על כך הרופא המנתח בבדיקת הייעוץ.
עדשות ORTHO-K – שימוש בעדשות המורכבות בלילה ותורמות לשיפור קימור הקרנית. העין מקבלת את צורת העדשה והמטופל זוכה לראייה תקינה ביום. במקרה זה ישנו שיפור זמני באיכות הראייה, כל עוד נעשה שימוש קבוע בעדשות.
IOL- השתלת עדשה בתוך העין כתחליף לעדשה חיצונית. בניתוח זה ניתן להשתיל את העדשה כתחליף לעדשה קיימת בעין או בין העדשה הטבעית של העין לבין הקרנית. העדשה המלאכותית מבעיית בשבירת קרני האור, ואפקטיבית גם לסובלים מבעיות קטרקט. הסיכון בהליך זה הוא זיהום האזור המנותח, ובנוסף פרק הזמן הנדרש להחלמה הוא ארוך במקצת וכרוך באי נוחות.
Intacts- מדובר בהשתלת שתי טבעות בעין על מנת שיהדקו את הקרנית ויגרמו בכך להשטחתה. הליך זה רלוונטי לגבי מנותחים שאינם מתאימים לניתוח לייזר וסובלים מעיוות של הקרנית היוצא דיסטורציה. את הטבעות ניתן להוציא בכל עת והניתוח הפיך לחלוטין. עם זאת, זמן ההחלמה ממושך למדי ותיתכנה תופעות לוואי של סנוור.
סוגים נוספים של טיפולים להסרת משקפיים שאינם מבוצעים בלייזר נמצאים כעת בשלבי פיתוח.
מיותר לציין כי ניתוח להסרת משקפיים בלייזר חייב להיעשות על ידי רופא מומחה ומקצועי. המתאוששים מניתוח הסרת משקפיים בלייזר עשויים לסבול מכמה תופעות לוואי רווחות ביניהן סנוור זמני (חולף כמספר שבועות לאחר הניתוח), קושי בראיית לילה או דלקות (בהן ניתן לטפל באמצעות טיפות מיוחדות). תופעה של הופעת הילות סביב חפצים הינה נדירה.
סיבוכים שעשויים להופיע הם פגיעה בשקיפות הקרנית, זיהומים קשים ובמקרים נדירים אף צורך בהשתלת קרנית. קיימים גם מקרים מיוחדים בהם מתעורר צורך בניתוח נוסף לתיקון לאחר הניתוח הראשון, אך מדובר באחוזים נמוכים ביותר.