אסתטיקה

החוק בישראל מחייב קבלת הסכמה מדעת לפני כל טיפול רפואי, ובמיוחד בניתוחים פלסטיים ודורש להסביר למטופלים את מלוא המידע לפני חתימה על הטופס. ניתוח פלסטי, גם אם נעשה מסיבה אסתטית בלבד, נחשב "הליך רפואי לכל דבר", ולכן החובה לא רק חוקית – אלא גם מוסרית. הבנה מלאה של ההליך, תוצאותיו האפשריות והסיכונים הכרוכים בו, היא המפתח לקבלת החלטה מודעת ובטוחה.

מדובר בדרישה משפטית שחלה גם על מנתחים פלסטיים פרטיים וגם על רופאים במערכת הציבורית. מעבר להכרת הזכויות מצד המטופלים, חשוב להבין מה כוללת הסכמה מדעת, איך היא נראית בפועל ומה קורה אם היא לא ניתנה כראוי. לפי עקרונות הפסיקה והתקנות, כשל במילוי החובה עלול להיחשב לרשלנות רפואית, גם אם התוצאה הרפואית עצמה הייתה תקינה.

כל מטופל שמבצע ניתוח פלסטי בישראל צריך לדעת כיצד נראית הסכמה מלאה למה שמתרחש בגופו. במקרים מסוימים שבהם התעורר סכסוך או טענה לנזק לאחר ניתוח קוסמטי, ניתן להיעזר בידע המשפטי של weksler-davidovich.co.il לצורך הערכת האפשרויות המשפטיות.

מהי הסכמה מדעת לפי החוק?

הסכמה מדעת מוגדרת בפקודת בריאות העם ובחוק זכויות החולה. מדובר בהסכמה מדויקת של אדם לקבלת טיפול רפואי לאחר שנמסר לו מידע "המהותי לקבלת ההחלטה". זהו מונח רחב שכולל גם את מהלך הטיפול, הסיכונים הצפויים, תופעות הלוואי, האלטרנטיבות האפשריות והסיכוי להצלחה.

הדגש הוא על הבנת הדברים, לא רק חתימה פורמלית. פסקי דין בישראל חזרו והדגישו שהסכמה כזו צריכה להיות "אמיתית ומבוססת על מידע אישי רלוונטי". בפרקטיקה, מדובר הרבה מעבר לטופס החתמה – יש צורך בשיחה שבה המנתח מסביר את כל האספקטים של הניתוח בצורה שמותאמת למטופל באופן אישי.

היבט ייחודי בניתוחים פלסטיים

בהשוואה לניתוחים מצילי חיים, ניתוחים פלסטיים הם לרוב בחירה שנעשית על רקע אסתטי, מתוך רצון ולא מתוך הכרח רפואי. זאת הסיבה שבתי המשפט מצפים לרמה גבוהה יותר של גילוי והסבר. המטופלים בדרך כלל בריאים בגופם וניתוח כושל עלול לגרום להם לאובדן ביטחון עצמי או לפגיעה רגשית קשה.

למשל, בניתוח אף נפוץ – מעבר להסבר על התוצאה האסתטית – הרופא חייב לפרט גם סיכונים כמו קשיי נשימה, צלקות פנימיות ותחושת נזק לרקמות. אם הרופא מתאר רק את ההיבט הוויזואלי ואומר "יהיה יפה", אבל לא מדגיש את הסיכון לכשל אסתטי או צורך בניתוח מתקן, זו כבר עילה משפטית לטענה על פגם בהסכמה מדעת.

המסמכים הנדרשים וההליך התקין

החוק דורש שההסכמה תתקבל בכתב כשמדובר בניתוחים – וניתוחים פלסטיים כלולים בהגדרה הזו. ההחתמה צריכה להתבצע זמן סביר לפני הניתוח, ולא "בדלת הכניסה לחדר הניתוח", כדי לאפשר למטופל עיכול ושאלות.

בנוסף לטופס עצמו, חשוב שיופיעו פרטים כגון: שם הרופא המנתח, הסוג המדויק של ההליך, תיאור סכנות ייחודיות למקרה של המטופל (כמו בעיות קרישה או תגובה להרדמה) וציון של טיפולים חלופיים אם יש. חתימה ללא שיחה מספקת לא תיחשב להסכמה אמיתית.

מקרים של פגיעה בזכות להסכמה מדעת

היו בישראל פסקי דין שנקבע בהם פיצוי למטופלים, כיוון שלא עודכנו כנדרש. למשל, אישה שעברה ניתוח מתיחת בטן ולא הוסבר לה שסביר שתישאר צלקת לכל החיים, קיבלה פיצוי על נזק נפשי, למרות שהתוצאה הרפואית הייתה תקינה.

במקרה אחר, מטופלת שעברה ניתוח אף ונוצרה לה סטייה בנשימה, טענה שלא נאמר לה שאחד הסיכונים הוא שינויים בפעולת הנחיריים. מאחר ולא נמסר לה המידע, גם אם הסיכון נחשב נדיר – זה נחשב לפגם בתהליך קבלת ההסכמה.

באילו מקרים אין צורך בהסכמה מלאה?

החוק קובע חריגים בודדים שבהם ניתן לפעול גם בלי קבלת הסכמה מלאה. אלו כוללים מצבי חירום רפואי, אובדן הכרה או סכנת חיים מידית. אך כשמדובר בניתוח אסתטי מתוכנן – החריגים האלה לא חלים.

גם אם מטופל "מוותר" על זכויותיו ומסכים בלי לשמוע את כל הסיכונים, החוק אוסר על רופא לפטור את עצמו מהמתחייב. זו אחריות מלאה של הרופא לוודא שהמטופל מבין היטב את השלכות הניתוח.

איך להתארגן נכון לפני ניתוח פלסטי

במהלך עבודתי ליוויתי מטופלים רבים בהליכי בירור משפטיים לאחר ניתוחים פלסטיים. אחת ההמלצות החשובות שאני נותן היא להגיע מוכנים לפגישה עם המנתח – עם רשימת שאלות למשל:

  • מה בדיוק ייעשה בניתוח כולל שלבים עיקריים והרדמה?
  • אילו סיכונים רפואיים ותפקודיים רלוונטיים למקרה האישי שלי?
  • מה קורה אם התוצאה אינה משביעת רצון – האם יש אחריות מתמשכת?
  • האם קיימות אלטרנטיבות לא ניתוחיות לאותה מטרה?

חובה להבין שכל שינוי רפואי בגוף עלול להוליד תוצאה שאינה תואמת את הציפיות. לכן חשוב ליצור שקיפות מוחלטת לפני קבלת החלטה. אל תתביישו לשאול ולבקש הבהרות – זו זכותכם החוקית והבריאותית.

לסיכום – מה חשוב לזכור

בישראל, החוק נמצא לצד המטופל ודורש מהרופאים לנהוג באחריות מוגברת בניתוחים פלסטיים. אי קיום הסכמה מדעת עלול לחשוף את הצוות הרפואי לתביעת נזיקין ויוצר בסיס חזק לטענה לפגיעה בזכויות החולה. מטופלים צריכים לדרוש מידע, לשאול שאלות, ולא לחתום לפני שהכול מובן.

טופס החתימה אינו העיקר – אלא התהליך שהוביל אליו. ככל שההליך יהיה ברור, מוסבר ומתועד היטב – יש פחות סיכון לבעיות משפטיות בעתיד. אם נדמה לכם שלא קיבלתם את כל המידע לפני ניתוח קוסמטי, אפשר ורצוי לבדוק זאת משפטית.