עיצוב הטבור - ניתוח עיצוב טבור

אנשים סובלים מבעיות אסתטיות שונות. יש למשל אנשים החיים חיים שלמים עם בעיה אסתטית, המונעת מהם ליצור מגע עם בני זוג אחרים או להיחשף עם בגד ים שני חלקים, משום שהם סבורים שמבנה הטבור שלהם הוא בעייתי או לא אסתטי. תחום הפלסטיקה בארץ זוכה לפופולאריות הולכת וגדלה ועם השנים, בנוסף טיפולים שגרתיים כמו הגדלת חזה, שיפוצי אף והזרקת בוטוקס, מתחילים אנשים רבים לבקש לעבור ניתוחים פלסטיים הנוגעים לחלקי גוף אחרים. אחד התחומים החדשים שיצאו מבית היוצר של הכירורגיה הפלסטית הוא עיצוב הטבור, ונראה כי הוא זוכה להתעניינות ערה של מטופלים רבים.

הגדרה

עיצוב הטבור אינו לרוב הליך כירורגי מסובך. הוא נמשך כ-20 עד 30 דקות בממוצע והוא מיועד הן לנשים והן לגברים שאינם שבעי רצון מצורת הטבור שלהם. ניתן לקבוע באופן נחרץ כי שינוי צורתו של הטבור על ידי ניתוח, נובע מסיבות אסתטיות בלבד, מכיוון שלא קיימת שום סכנה או השלכות בריאותית לגבי פופיק בולט או פחוס. צורת הטבור הנשי האידיאלית היא בקע שקוע בצורה אליפטית המתרחב בחלקו התחתון ויוצר מעין צורת טיפה, בעוד שהטבור הגברי עגול ומשוקע. אולם צורת הטבור שונה מאדם לאדם בהתאם לנסיבות משתנות כגון, עודפי עור מולדים, השמנה, והריון. בהתחשב בסיבות אלו מתאימים את ההליך הכירורגי המתאים ביותר.

סוגים

בגדול ניתוח לעיצוב הטבור מתחלק לשתי קבוצות של מועמדים. קבוצה ראשונה המונה גברים ונשים צעירות לפני לידה המעוניינים לשפר את המראה האסטטי של הפופיק, בעוד הקבוצה השנייה מורכבת מנשים מעל גילאי 35 המעוניינות לעבור מתיחת בטן בעקבות הריונות ובו בזמן לטפל בצורת הטבור.

ההתאמה לטיפול היא אבסולוטית לכלל האוכלוסייה מלבד אנשים הסובלים מהשמנת יתר. אנשים אלו המבקשים לעבור ניתוחים לעיצוב ומתיחת הגוף יאלצו להשיל ולאזן את משקלם העודף לפני פנייה להליך זה.

עיצוב טבור הוא למעשה ניתוח שיקומי למצב קיים, ניתן לבצעו בנפרד או בנוסף לניתוחים אחרים. ישנם שלושה סוגים של טבורים ולכל אחד מהם מותאם הליך כירורגי שונה.

טבור "בייגלה" הוא בעצם טבור שצורתו נקבעה עקב עודף עור שלא עבר נמק בתקופת הינקות ולכן לפופיק מראה פחות יפה. מצב זה הוא פשוט ביותר לתיקון ובדרך כלל חסר סיכונים.

טבור בולט יכול להיווצר משתי סיבות, אך שתיהן למעשה נובעות עקב עודפי עור הבולטים החוצה בצורה המזכירה זרבובית. הסיבה הראשונה היא עודפי עור הבולטים החוצה. אולם הסיבה השנייה נקראת בשפה המקצועית "הרניה"- בקע פנימי בטבור הגורם לטבור לבלוט החוצה. במקרה כזה לפני כל ניתוח לעיצוב טבור נדרש לבצע ניתוח כירורגי לתיקון הבקע.

שלושת המקרים הללו יכולים להתרחש אצל נשים וגברים כאחד והליך התיקון אינו מסובך כלל.

טבור פחוס נפוץ בקרב נשים לאחר לידה. במהלך ההיריון, עם התרחבות וגדילת הבטן, בנוסף להתמתחות העור מתרחבת ומשתנה גם צורתו של הפופיק אצל האישה. עקב מתיחת והתכווצות העור נוצר מצב שפרופורציית הטבור אינה תואמת את גודל הבטן, וכמו כן אצל נשים מסוימות ניתן הטבור מכוסה בעור רפוי מהבטן העליונה.

תהליך

ההליך לטיפול בטבור בולט, בהנחה שלא מדובר ב"הרניה", פשוט מאוד וניתן לראות זאת על ידי משך הזמן הדרוש לביצוע הכירורגי שלו והן בזמן הדרוש להחלמת המנותח. בניתוח נדרשת הרדמה מקומית ובמהלכו מסירים את עודפי העור, קוברים את העור ההיקפי של הטבור פנימה לתוך שרידי הטבור המקורי ומעצבים את הטבור לצורה אליפטית. בסיום הניתוח לא נראות צלקות חיצוניות מכיוון שהתפרים הנם פנימיים. ההליך אינו יקר במיוחד ובדרך כלל מסתכם בכמה אלפי שקלים בודדים.

במקרה של בקע בטבור, נדרש קודם ניתוח כירורגי פשוט לשיקום הבקע ומיד לאחריו ניתן לעצב את צורת הטבור באותו האופן.

במהלך הניתוח ניתן לשלב שאיבת שומן על מנת ליצור מראה שקערורי מעל ומתחת לפופיק.

שיפוץ טבור "בייגלה" נעשה בדומה להליך הקודם בדרך הסרת עודפי העור וקבירת העור ההיקפי לתוך שרידי הטבור המקורי. גם כאן בדומה להליך הקודם נדרשת הרדמה מקומית ולא תישאר צלקת חיצונית.

פרק זמן ההתאוששות הוא קצר, וכבר באותו יום ניתן לחזור לפעילות נורמאלית אם כי צפויים כאבים.

שיפור צורתו של טבור פחוס בדרך כלל תעשה במסגרת מתיחת בטן. מתיחת בטן הינו ניתוח לכריתת עודפי שומן ועור מהבטן האמצעית והתחתונה ולהידוק שרירי הבטן, ההליך יתבצע במהלך הרדמה כללית. על מנת למתוח את העור ייעשה המנתח חתך בבטן התחתונה על מנת להרים את כל עור הבטן ולנתק את השריד הטבורי. לאחר מכן מותחים את העור על מנת ליצור בטן שטוחה יותר, מסירים את עודפי העור ויוצרים מיקום חדש לפתח הטבור. בשלב זה של ההליך ניתן יהיה להקטין את שטח הטבור ולעצב את צורתו. כמו כן, ניתן לשלב בהליך גם שאיבת שומן.

הניתוח עשוי לארוך מספר שעות ונדרש אשפוז למשך יממה אחת בבית החולים.

התפרים, עקב החיתוך הנמוך בבטן יהיו מוסווים על ידי שיער הערווה.

בכל סוגי הניתוחים התוצאות הן קבועות ונשמרות מעוצבות לתמיד.

סיכונים וסיבוכים

תקופת ההחלמה לאחר ניתוח עיצוב טבור היא קצרה. בהליך עיצוב טבור בלבד, ללא מתיחת בטן, ניתן לחזור לתפקוד רגיל כבר באותו היום ולא נדרש אשפוז. אך כמו בכל ניתוח כירורגי גם לעיצוב הטבור ישנן השלכות והגבלות גופניות לאחריו. מכיוון שהתפרים הם פנימיים אין צורך לחכות להגלדת הצלקת או להתעסק עם הוצאתם, אולם יש לצפות לתופעות לוואי סטנדרטיות כדוגמת כאבים זמניים במקום הרגיש, נפיחות, בצקות ועייפות. בשבועיים העוקבים לניתוח מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת על מנת לתת לאזור הניתוח להחלים בצורה מקסימאלית.

במקרה של נפיחות יש להניח קומפרסים קרים וחבישת תחבושות אלסטיות על האזור המנותח על מנת להקל ולהפחיתה.

לעומת זאת, לאחר מתיחת בטן, מכיוון שמדובר בהליך כירורגי תחת הרדמה מלאה ומשכו בערך כשעתיים וחצי מחויב המנותח להתאשפז למשך יום. מכיוון שמדובר בניתוח מסובך בהשוואה לעיצוב טבור רגיל זמן ההחלמה ארוך יותר ונמשך כמספר שבועות.

במהלך ההתאוששות יש סיכוי לפתח זיהומים חריפים או דימומים, במקרים אלו יש לפנות באופן מיידי לרופא המטפל זאת על מנת למנוע נזק מתמשך או סיבוכים נוספים.

לאחר שבועיים ניתן לחזור לפעילות שגרתית באופן מלא אולם, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת למשך מספר שבועות נוספים על מנת לאפשר החלמה בריאה של האזור.

מלבד תופעות הלוואי הסטנדרטיות הנלוות לניתוח כמו כאבים ונפיחות ישנן כמובן גם סכנות של זיהומים של איזור התפרים, זיהומים ודימומים פנימיים או דימום מאזור הצלקת. ברוב המקרים הצלקות פנימיות ולא נראות לעין אולם קיים סיכוי להצטלקות לא נאה של התפרים. אין זה נפוץ אולם קיים סיכוי מזערי לפגיעה בעצב, סימני חבלה למיניהן וא-סימטריות גם נמנים ברשימת הסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח.

בכל מקרה כזה, או במקרה של אי שביעות רצון מהתוצאה נדרש ניתוח עיצוב טבור חוזר.

מכיוון שמדובר בניתוח לכל דבר מומלץ להיוועץ עם רופא מומחה לפני ההליך. רופא מקצועי יפרוש לפנייך את הסיכונים והסיבוכים העלולים להתרחש במהלך ולאחר הניתוח ואת רמת הסבירות להתרחשותם. כמו כן, התייעצות עם רופא עוזרת במקרים רבים לקבל פרספקטיבה לגבי תוצאות הניתוח על ידי עיון בעבודות קודמות של המנתח. על ידי כך אפשרי לקבוע האם המוניטין מבוסס מספיק לדעתכם, חשוב לבחור רופא איתו אתם מרגישים בנוח להפקיד את גופכם על שולחן הניתוחים.