ניתוחי אגן

השם ניתוחי אגן כולל מספר הליכים פלסטיים הנוגעים לאיברים הממוקמים מתחת לקו עצמות האגן ועד תחילת הירכיים. בין היתר מלבד שיפוצים פלסטיים של עיצוב הישבן, מדובר בקבוצת ניתוחים המיועדים לאזור אברי המין הזכריים והנשיים. בין היתר, נכללים בקבוצה זו ניתוחים לשינוי מין.

סוגים עיקריים של ניתוחי אגן

עיצוב הישבן

עיצוב ישבן הינו הפופולארי ביותר בתחום ניתוחי האגן. מדובר בטרנד עולמי המתמחה בעיצוב חלקו האחורי של הגוף בצורה עגולה ומלאה יותר. קיימות מספר שיטות לעיצוב הישבן חלקן על ידי הגדלת הישבן וחלקן מתבססות על הרמת ישבן, הנפוצות ביניהן היא הזרקת שומן הנקראת גם "הגדלה ברזילאית" והחדרת שתלי סיליקון (בדומה למה שמבוצע בעת ניתוח הגדלת חזה).

ההליך עצמו

השיטה החדשנית להגדלת הישבן לצורך קבלת מראה עגול ובריא יותר היא הזרקת שומן ממקורות שומן אחרים בגוף. למעשה שואבים שומן מאזורים עתירי עודפי שומן כמו הבטן ומזריקים אותו חזרה לגוף לאחר תהליך של הפרדת השומן מהנוזלים והדם.

ההזרקה מתבצעת למקום הספציפי בישבן, לתוך השריר, על מנת להגביר את כושר הקליטה של השומן. יתרונה של השיטה היא בשימוש בעודפי שומן לא נחוצים וכמו כן בצמצום הדחייה של החומר מכיוון שהשומן מיוצר על ידי הגוף ואינו חומר זר. החיסרון שבשיטה נובע מכך שנדרש להשתמש בכמות גדולה של שומן מכיוון שחלקו נספג חזרה לגוף.

שיטה נוספת להגדלת ישבן דומה מאוד להגדלת חזה. במהלך ניתוח פלסטי בהרדמה מלאה מוחדרים השתלים דרך שני חתכים על העכוז בקרבת החריץ שביניהם. השתלים ממוקמים בדרך כלל מתחת למעטפת השריר או בתוך השריר. השתלים עשויים מסיליקון קשיח או מחומר ג'לי דחוס העטוף במעטפת קשיחה.

לאחר הניתוח צפוי להרגיש אי נוחות מסוימת וכאבים מקומיים ולהימנע מפעילות מאומצת, ישיבה או שכיבה מאומצת על הישבן הרגיש. ההחלמה מניתוח שתלים בישבן היא ממושכת ולא נטולת כאבים, בעיקר ביומיים הראשונים לאחר הניתוח מכיוון שמדובר שההליך מותח את הרקמות. לאחר שנקלט השתל באופן מלא, הישבן צפוי להישאר מוצק ויציב לצמיתות.

במקביל לכל הליך כירורגי לעיצוב הישבן מומלץ לשלב גם פעילות גופנית ותזונה נכונה ושתיית הרבה נוזלים.

עיצוב איברי המין

לאחר ששיפצנו את הישבן, קיימים מספר לא קטן של ניתוחים אסטטיים לשיפור מראה איברי המין. ניתוחים פלסטיים באזורי אברי המין מתחלקים לשתי קבוצות הן אצל נשים והן אצל גברים: ניתוחים עקב נכות ובעיות ביולוגיות המשפיעות על תפקודו התקין של האדם ולחלופין ניתוחים לצורכי אסטטיקה בלבד.

הטיפולים המוכרים בקרב נשים הם שחזור קרום הבתולין, הצרת הנרתיק ועיצוב הואגינה.

ההליך הראשון, שחזור קרום הבתולין נפוץ בעיקר בקרב חברות שמרניות המחשיבות לקרום הפנימי חשיבות דתית ומוסרית. מטרתו של ההליך הוא לאחות מחדש את קרעי הקרום לאחר קיום מגע מיני על מנת לקבל התנגדות בעת מגע מיני נוסף. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית או כללית ולא צפויות תופעות לוואי.

לעומת זאת, הסיבות לפנייה להליכי הצרת נרתיק או עיצוב הנרתיק יכולות לנבוע מאי נוחות שנגרמת לאישה במהלך קיום יחסי מין או מדימוי עצמי נמוך הנובע מהמראה של חלקי הגוף.

עיצוב הנרתיק מתייחס לשיפור הצורה בחלקו הפנימי של הנרתיק ובאיזון פרופורציית אורך השפתיים הפנימיות, אשר אצל נשים מסוימות גדולות יותר מהגודל המקובל. בהליך זה יתקן המנתח את אורך השפתיים על ידי חיתוך פנימי בחלקם ויתפור אותם בתפרים נמסים.

הצרת נרתיק נפוצה בעיקר אצל נשים לאחר לידה הסובלות מהחלשות השרירים באזור האגן וצניחת הנרתיק. מלבד הטבה במהלך התפקוד המיני הצרת נרתיק יכולה לפתור גם בעיות של בריחת שתן. הניתוח מתבצע במהלך הרדמה מקומית והמנתח מקלף את מעטה הקיר האחורי של הנרתיק, יוצר משולש ותופר אותו מחדש על מנת להקטין את פתח הנרתיק עד לרוחב של שתיים-שלוש אצבעות. במקרים מסוימים של צניחת נרתיק עשוי המנתח גם להסיר חלק מהעודפים שנוצרו באופן טבעי.

בכל המקרים של ניתוחים באברי המין הנקביים ההחלמה היא קצרה אם כי ייתכנו כאבים באזור המנותח. לאחר ההליך לא נדרש אשפוז וניתן לחזור לפעילות רגילה לאחר מספר שעות.

גם לגברים מבינינו יש לתחום ניתוחי האגן מה להציע. טיפול כירורגי באיבר המין הגברי הוא מן המסובכים ונדרשת לו עדינות רבה. קיימות מספר שיטות בודדות להגדלת הפין הזכרי, אך אף אחת מהן אינה בעלת פתרונות קסם. השיטה הידועה יותר הינה ביצוע הגדלת פין על ידי הפעלת לחץ במשאבה (שיטה יחסית פרימיטיבית) השואפת להאריכו. הטיפול יכול לקחת משך זמן מה, כ-6 חודשים, עד לקבלת תוצאות מספקות. הארכת הרקמות מתקדמת בערך בקצב של 0.5 ס"מ בכל פעם.

האפשרות השנייה להארכת הפין היא כירורגית, במהלך ניתוח מנתקים את הרצועות המחברות את הפין לאגן וכך נוצר הרושם הארוך יותר במצב רפוי.

השיטה האחרונה היא החדרת תותב. רופאים ממליצים עליה במקרה של התפתחות לא תיקנה של איבר המין הזכרי והיא כרוכה ובהריסת הרקמות הקיימות והחלפתה בשתל סיליקון מעוצב.

למעוניינים בהרחבת הפין ישנן שיטות הזרקת "חומרי מילוי" כגון סיליקון או שומן המוזרקות לתוך האיבר על מנת לעבותו.

סיכונים וסיבוכים

בראש ובראשונה ניתוחים באזור האגן רגישים יותר מאשר ניתוחים בחלקי גוף אחרים זאת עקב הסיבוכים הרבים שיכולים להתרחש לאחר הניתוח בתקופת ההחלמה. מכיוון שכל ההליכים גובלים בצורה זו האחר בסמיכות לסוגרי ההפרשות של הגוף הסיכויים להתפתחות זיהום גבוהים משמעותית. כמו כן איברים אלו, כגון הישבן חיוניים לפעילות שגרתית של גופינו לכך סביר כי נחוש כאבים עזים במהלך ההחלמה.

לאחר ניתוח לעיצוב הישבן, הסיכון המרכזי הוא התפתחות זיהום בחתך הממוקם באזור רגיש במיוחד הקרוב לפתח ההפרשות. התפתחות זיהום באזור יכולה להוביל לחום גבוה, פצעים מוגלתיים וצלקות. כמו כן יכולים להתפתח דימומים בעקבות החדרת השתלים לתוך רקמת השריר, כל סיבוך בקליטת השתל, כמו למשל תזוזה יכול לגרום גם הוא לעליית חום וחולשה כללית ונדרשים התערבות כירורגית. כמו כן, לעיתים רחוקות במהלך ההחלמה יכול השתל לשנות את צורתו או מיקומו ולגרום למראה א-סימטרי בין שני הישבנים. סיכון נוסף שקיים במסגרת השימוש בשתלי סיליקון הוא הסיכוי להתפוצצות השתל או דליפתו בתוך הגוף, גם במקרה כזה נדרשת התערבות כירורגית על מנת להוציא את השתל הפגום ולהחליפו באחר.

מלבד תופעות הלוואי הנפוצות בשימוש בשתלים, בכל הליך הזרקת שומן הסיכונים העיקריים הם זיהום ודימום באזורי הזרקת ושאיבת השומן. הסיכויים לכך קטנים ככל שההליך קצר יותר (מספר פעמים מופחת) וכמויות השומן הנשאב צנועות יותר. במקרים של הזרקות שומן מסיביות יכול להיווצר נמק באזור ההזרקה, אך הסיכויים לכך אינם שכיחים.

אצל גברים שעברו ניתוחים באבר המין יש לצפות לכאבים עזים, נפיחות, דלקות, אפשרות לדימום איבוד תחושה ואפילו פגיעה בעצבים, ביציבות הפין והזקפה. נשים שנותחו באיבר המין צריכות לצפות כי ההחלמה תהיה מלווה בכאבים, אפשרויות לדימומים וזיהום האזור. כמו כן, ייתכן ותאבד תחושה באזור המנותח שתחלוף לאחר פרק זמן. כמו כן בשני המקרים יכולות להתפתח צלקות במקום האיחוי.

לא הרבה מנתחים פלסטיים שולחים ידם לתחום ניתוחי האגן. מכיוון שמדובר באזור רגיש ומרכזי להמשך תפקודנו יש להפקיד על בחירה מדוקדקת של מנתח מומחה בעל מוניטין מבוסס.