מתיחת בטן

מתיחת בטן מהווה הליך רפואי אסתטי שנועד לשפר את מראה הבטן על ידי חיזוק דופן הבטן, הסרת עור עודף או שומן מיותר מאזור הבטן העליונה ואזור הבטן התחתונה, ומתיחת העור שנותר. יש לציין כי ניתוח זה מותיר צלקת השונה בגודלה ובצבעה ממטופל למטופל, בהתאם לנתונים הקליניים ההתחלתיים של המטופל ולשיטת הניתוח. ברוב המקרים הצלקת נשארת בשיפולי הבטן, כאשר בגד ים ותחתונים מכסים אותה.

הליך מתיחת בטן

ניתוח מתיחת בטן מיועד לנשים או לגברים בריאים, שסובלים משומן מיותר ומעור עודף באזור הבטן, או לכאלו הסובלים משרירים חלשים באזור דופן הבטן, שתזונה נכונה ופעילות גופנית לא הצליחו לשפר.

הרבה נשים שעברו לידות רבות, בוחרות בניתוח מתיחת בטן על מנת לשפר את מראה הבטן, שלרוב נותרה עם סימני מתיחה, עודפי שומן או עור מיותר הפוגמים בתחושת הדימוי העצמי וכן באסתטיקה של האזור. יש לציין כי סימני מתיחה בעור וכן השרירים המתוחים עקב מספר רב של הריונות, לא ניתנים לתיקון בדרך אחרת, אלא רק באמצעות ניתוח. יחד עם זאת, הניתוח מיועד לנשים שלא מתעדות להיכנס שוב להריון.

נוסף על כך, אנשים רבים שהרזו באופן משמעותי בוחרים בניתוח מתיחת בטן על מנת להסיר עודפי שומן שנותרו או קפלי עור מיותר. יחד עם זאת, מומלץ להגיע לניתוח מתיחת בטן רק לאחר תקופה של כמה חודשים בה נשמר המשקל הרצוי, ואין 'קפיצות' במשקל הגורמות לשינויים קיצוניים בגוף.

לעיתים רחוקות מומלץ שלא לבצע את הניתוח אם קיימת צלקת שלא מאפשרת את ביצועו, אך במקרים רבים בהם קיימת צלקת, ניתן להתאים את מהלך הניתוח ולבצע אותו. החלטה זו תיקבע לאחר ייעוץ רפואי. כמו כן, הניתוח לא מומלץ למעשנים כבדים.

ניתוח מתיחת בטן מבוצע על ידי רופא מומחה בכירורגיה פלסטית, החבר באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית בישראל. הניתוח דורש מספר פגישות ייעוץ לפני ביצוע הניתוח. במהלך הפגישה הראשונה תיבדק ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מצב בריאותו הכללית וכן תרופות או תוספי מזון שהמטופל נוטל באופן קבוע. במידה שיש התאמה בין מצבו הכללי של המטופל, ציפיותיו והמלצת הרופא, אז אפשר להמשיך הלאה ולתכנן את הניתוח.

שיטת הניתוח נקבעת על פי הנתונים הקליניים של המטופל ושיטת הניתוח או הטיפול האופטימאליים, לפי שיקול הרופא. יש לציין כי קיימים מקרים של עודפי שומן מינוריים יחסית, ואז יקבע הרופא כי יש צורך רק בשאיבת שומן או במתיחת בטן קטנה.

בכל אחד מהמקרים של מתיחת בטן מלאה או קטנה, הרופא המנתח ינחה את המטופל לגבי ההכנות לניתוח מכל ההיבטים הדרושים- מבחינת תזונה, ברוב המקרים יומלץ על צום של לפחות שש שעות, לקיחת תרופות ותוספי מזון וכן, מומלץ שלא לעשן לפחות כחודש לפני הניתוח ולאחריו, על מנת לצמצמם את הסיכויים לסיבוכים שונים. כמו כן, יובהרו הסיבוכים האפשריים, מהלך הניתוח, התוצאות הצפויות ותקופת ההחלמה. על המטופל לדעת על כל תהליכים אלו ולהיות מוכן להם ככל האפשר. לפני הניתוח ייעשו בדיקות שונות, כמו ספירת דם, צילום חזה, בדיקת תפקודי ריאות ועוד. לאחר כל הבדיקות והייעוץ, ינוסח מהלך הניתוח וייקבע התאריך המיועד.

הניתוח מתבצע בחדר ניתוח בבית חולים, תחת הרדמה כללית, על ידי רופא מרדים.

משך הניתוח משתנה בהתאם למטופל ולמורכבות הניתוח. טווח השעות של ניתוח מתיחת בטן נע בין שעה לארבע שעות ואף יותר, כאמור, תלוי במורכבות הניתוח.

במקרים של מתיחת בטן מלאה, חתכי הניתוח יבוצעו לרוחב הבטן, ממותן אחת לשנייה, כאשר הם ממוקמים למעלה מקו שיער הערווה. החתכים ממוקמים בצורה כזו המאפשרת את הסתרתם בעזרת בגד ים או תחתונים. במקרים של מתיחת בטן חלקית או קטנה יותר, החתך יהיה קטן יותר.

לאחר ביצוע חתכי הניתוח, יפריד המנתח את שכבת העור משכבות השומן, באזור שבין דופן הבטן עד קו הצלעות, כאשר בכל מהלך הניתוח נשמר מיקום הטבור, על ידי שימוש במִכשור רפואי ספציפי לכך.

במהלך הניתוח יהודקו שרירי הבטן על ידי תפרים, הליך המשטיח את הבטן ומצר את המותניים. כמו כן, יוסרו קפלי העור והשומן המיותרים ועור הבטן יימתח חזרה למקומו. לאחר מכן מתבצע הליך של מיקום מחדש של הטבור על ידי חתך נוסף, תוך כדי שיפור מראה הטבור. יש לציין כי על מנת למנות סיבוך נדיר של היווצרות קרישי דם, בעת הניתוח משתמשים במִכשור רפואי מיוחד אשר מעסה את אזור הרגליים. זו הסיבה לכך שמומלץ לנוע כמה שיותר מוקדם לאחר הניתוח.

בסוף הניתוח, המנתח ימתח, יהדק ויתפור את עור הבטן במיקום החדש שלו. בחלק מהמקרים, הליך מתיחת הבטן גורם לעלייה קטנה של הערווה ולעליית הירכיים מקדימה. לאחר הניתוח יושארו נקזים באזור הבטן, הנקזים יוסרו לאחר כמה ימים, בהתאם להחלטת הרופא.

התאוששות והחלמה

ברוב המקרים, המטופלים משוחררים לביתם כיממה לאחר הניתוח. תופעות לוואי נפוצות הן של נפיחות וכאב באזור הבטן בכלל, ובאזור התפרים בפרט, במיוחד בעת מאמץ של שרירי בטן שנתפרו במהלך הניתוח. הרופא המטפל ירשום משככי כאבים נגד הכאב. ברוב המקרים התפרים נמסים ואין צורך בהליך הלא נעים של הוצאת התפרים.

לאחר הניתוח יש צורך בחגורת בטן, אותה מומלץ לרכוש טרם הניתוח בעזרת הרופא המטפל. הזמן המינימאלי ללבישת חגורת הבטן לאחר ניתוח הוא כשישה שבועות.

בעת תקופת ההחלמה, השונה ממטופל למטופל, מומלץ להיעזר במלווה, אחד מבני המשפחה או איש מקצוע, זאת על מנת לסייע ולהקל על המטופל בתקופת ההחלמה הראשונית שלאחר הניתוח. יש צורך לנקות את המקום ולהחליף חבישה על פי הנחיות הרופא. כמו כן, הרופא ינחה את המטופל ללכת כשהוא כפוף במשך שבוע עד שבועיים, לאחר מכן אפשר להתחיל להתיישר באופן הדרגתי.

כאמור, משך ההחלמה משתנה ממטופל למטופל, אך ברוב המקרים אפשר לחזור לשגרה לאחר כארבעה שבועות, ולפעילות פיזית מומלץ לחכות לפחות שישה עד שבעה שבועות, תוך התייעצות עם הרופא המטפל.

חוסר תחושה באזור הבטן מהווה תופעת לוואי של ניתוח זה, התופעה תחלוף באופן הדרגתי לאחר כמה חודשים.

תוצאות אסתטיות

יש לזכור כי ניתוח מתיחת בטן מותיר צלקות. צלקות הניתוח מתבהרות לאחר מספר חודשים, אך הן במיקום שמאפשר להסתירן גם תוך לבישת בגד ים. ככל הליך אסתטי, יש חשיבות גדולה לפגישות הייעוץ טרם הניתוח, היות ובהן אמור להתרחש תהליך של התאמת ציפיות החולה למציאות. הדמיות ממוחשבות מסייעות בכך, ויש לזכור כי ההדמיה היא המטרה אליה שואפים, אך לא תמיד מגשימים במאה אחוז. אין ספק בכך שחל שיפור משמעותי במראה אזור הבטן לאחר ניתוח מתיחת בטן, וכפועל יוצא מכך חל שיפור משמעותי בתפיסת הדימוי העצמי ובתחושת הביטחון העצמי של המטופל. תוצאות מתיחת בטן תלויות בגורמים רבים הקשורים למטופל עצמו ולתקופה שלאחרי הניתוח, כמו הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית וכן זמן ההחלמה של המטופל מהניתוח. הקפדה על אורח חיים בריא, הכוללת שמירה על משקל יציב, תסייע לשמירה על תוצאות הניתוח לטווח ארוך.

יש לזכור כי ניתוח מתיחת בטן מותיר צלקות. צלקות הניתוח מתבהרות לאחר מספר חודשים, אך הן במיקום שמאפשר להסתירן גם תוך לבישת בגד ים.

סיכונים

סיבוכים אפשריים של ניתוח מתיחת בטן הם זיהומים, דימומים, הצטברות נוזלים באזור המנותח, בעיות החלמה של הפצע. אצל מעשנים, עולים משמעותית הסיכויים לסיבוכים של זיהום, זמן החלמה ממושך ובעיות בהחלמת הפצע. סיבוכים נדירים יותר עלולים להיות היווצרות קרישי דם באזור הרגליים או הריאות. סיבוכים אחרים קשורים לצלקת, יש מקרים בהם הגוף לא מגיב טוב לצלקת ונוצר מצב של הצטלקות יתר, המצריך טיפול רפואי ולעיתים רחוקות אף ניתוח לשם תיקון.